בהיותו כמעט בן 90 יוצא דני קרוון למסע רגשי ופוליטי במהלכו נחשפת דמותו המורכבת והמסעירה של אחד האמנים הגדולים ביותר של זמננו.
סרט תיעודי מרגש, יפה ומעניין
אמיר קמינר, ידיעות אחרונות
סרט תיעודי מבריק ובלתי שגרתי
יעקב בר-און, מעריב
דוקו מענג, שאין בו שנייה מיותרת
אבנר שביט, וואלה
סרט אהבה בסיכומו של דבר
רינו צרור, גלי צה”ל
סרט מצוין. פשוט סרט מצוין
יונתן ריגר, חדשות 12
קרוון מבעד לעיניו של הימן הוא אקטיביסט נצחי שעד רגעיו האחרונים האמין שאמנות יכולה לשנות עולם
יאיר רווה, כלכליסט
הסרט הוא לא רק שיר הלל לאמנות אלא גם שיר הלל לפשטות
עופר ליברגל, אתר שריטה
אבל ממש כמו בסרטו הקודם של הימן על דב חנין, כוח־העל שלו מצוי במפגש הבלתי אמצעי עם מושא תיעודו, שבו הוא מצליח להאיר את האישיות החשופה של האדם וליצור איתו אינטימיות מיידית
יאיר רווה, כלכליסט
סרט מדהים. מצחיק. מרגש. חשוב לראות אותו!
גיא לואל, ערוץ 13
הפורטרט דואט שבין גיבור הסרט דני קרוון ליוצר הסרט ברק הימן מתנהל בן רב גם הודות לעריכה המדויקת של שירה הוכמן.
בעזרת שניהם, למרות נטייתם לפטפטנות, מנהלים דיאלוג אמנותי פילוסופי ופוליטי כן ומעמיק עם מנות שוות של רצינות והומור. המפגש בין השניים, במהלכו מוציא הימן את קרוון לטיול שורשים כדי לבקר במרחב היצירתי של עצמו מוליד הרהור מתמשך ומעניין על עשייה זיכרון והזדקנות. העריכה מאפשרת להוכמן לדלג באלגנטיות ובמינונים נכונים בין רגעים של מחווה מפרגנת לאמן בערוב ימיו לבין סצינות המייצרות מרחק ביקורתי איתו מתמודד קרוון בעקשנות.
פסטיבל הקולנוע ירושלים
“דני קרוון” של ברק הימן ישודר בכאן 11, אבל לא לפני שיוקרן בקולנוע – וכמובן שרק אלוהים יודע מתי זה יתאפשר. הסרט משרטט דיוקן של האמן בעל השם העולמי, שמתגלה כאן כטיפוס אקסצנטרי ונרגן במובן המשעשע של המילה: כל שנייה שבה לארי דיוויד לא מככב בסרט עלילתי על אודותיו היא רגע מבוזבז. התוצאה היא דוקו מענג, שאין בו שנייה מיותרת, ונוסף לעיסוק בקרוון עצמו, הבמאי מדבר כאן גם על נושא רחב יותר: הצורה שבה אמנות משתלבת במרחב האישי, הציבורי והפוליטי.
אבנר שביט, וואלה
במאי: ברק הימן
במאי שותף וצלם ראשי: לוקאש קונופה
עריכה: שירה הוכמן
מוזיקה מקורית: אלברטו שוורץ, יאנק דושינסקי
מוזיקה נוספת: אלי סורני
עיצוב סאונד ומיקס: אביב אלדמע
תחקיר: טלי שמיר-ורצברגר
הפקה: ברק הימן (סרטי האחים הימן), קרישטוף דז’יציולובסקי (ויז’יון האוס)
בתמיכה:
כאן – תאגיד השידור הישראלי | קרן רבינוביץ לאמנויות | מינהל התרבות המועצה הישראלית לקולנוע | קופרו – הקרן לשווק תוכן ישראלי | מועצת הפיס לתרבות ולאמנות | ZDF/ARTE | SVT | AVROTROS | THE ROBERT WEIL FAMILY FOUNDATION | Knowledge Network Corporation
קרוב למאה עבודות אמנות סביבתית של דני קרוון מפוזרות בכל רחבי העולם, הוא זכה בפרסי האמנות הבינ”ל היוקרתיים ביותר וכמעט שאין יום שבו הוא לא מוזמן להתראיין או להרצות על האמנות פורצת הדרך שלו. אך קרוון רחוק מלהיות מרוצה: מצב התחזוקה של עבודות הענק שלו בכי רע, גילו המופלג מתחיל לתת את אותותיו, המצב הפוליטי בישראל מטריף עליו את דעתו ובמאי הסרט אודותיו מעצבן אותו עם שאלות שמעידות על חוסר ההבנה שלו באמנות. בנוסף לכל זה הוא גם מוצא את עצמו בליבה של סערה פוליטית ואמנותית בעקבות יצירה חדשה אותה הוזמן לבצע לזכר חסידי אומות העולם הפולנים שהצילו יהודים במלחמת העולם השנייה. “דני קרוון” הסרט מתנהג כמו דני קרוון האיש והאמן – פשוט ומורכב בו זמנית, רגשי ואישי אך רחוק ממלודרמה, מלא בכאב אך גם רווי בהומור, תשוקה ושמחת חיים.
סרט תיעודי מרגש, יפה ומעניין
אמיר קמינר, ידיעות אחרונות
סרט תיעודי מבריק ובלתי שגרתי
יעקב בר-און, מעריב
דוקו מענג, שאין בו שנייה מיותרת
אבנר שביט, וואלה
סרט אהבה בסיכומו של דבר
רינו צרור, גלי צה”ל
סרט מצוין. פשוט סרט מצוין
יונתן ריגר, חדשות 12
קרוון מבעד לעיניו של הימן הוא אקטיביסט נצחי שעד רגעיו האחרונים האמין שאמנות יכולה לשנות עולם
יאיר רווה, כלכליסט
הסרט הוא לא רק שיר הלל לאמנות אלא גם שיר הלל לפשטות
עופר ליברגל, אתר שריטה
אבל ממש כמו בסרטו הקודם של הימן על דב חנין, כוח־העל שלו מצוי במפגש הבלתי אמצעי עם מושא תיעודו, שבו הוא מצליח להאיר את האישיות החשופה של האדם וליצור איתו אינטימיות מיידית
יאיר רווה, כלכליסט
סרט מדהים. מצחיק. מרגש. חשוב לראות אותו!
גיא לואל, ערוץ 13
הפורטרט דואט שבין גיבור הסרט דני קרוון ליוצר הסרט ברק הימן מתנהל בן רב גם הודות לעריכה המדויקת של שירה הוכמן.
בעזרת שניהם, למרות נטייתם לפטפטנות, מנהלים דיאלוג אמנותי פילוסופי ופוליטי כן ומעמיק עם מנות שוות של רצינות והומור. המפגש בין השניים, במהלכו מוציא הימן את קרוון לטיול שורשים כדי לבקר במרחב היצירתי של עצמו מוליד הרהור מתמשך ומעניין על עשייה זיכרון והזדקנות. העריכה מאפשרת להוכמן לדלג באלגנטיות ובמינונים נכונים בין רגעים של מחווה מפרגנת לאמן בערוב ימיו לבין סצינות המייצרות מרחק ביקורתי איתו מתמודד קרוון בעקשנות.
פסטיבל הקולנוע ירושלים
“דני קרוון” של ברק הימן ישודר בכאן 11, אבל לא לפני שיוקרן בקולנוע – וכמובן שרק אלוהים יודע מתי זה יתאפשר. הסרט משרטט דיוקן של האמן בעל השם העולמי, שמתגלה כאן כטיפוס אקסצנטרי ונרגן במובן המשעשע של המילה: כל שנייה שבה לארי דיוויד לא מככב בסרט עלילתי על אודותיו היא רגע מבוזבז. התוצאה היא דוקו מענג, שאין בו שנייה מיותרת, ונוסף לעיסוק בקרוון עצמו, הבמאי מדבר כאן גם על נושא רחב יותר: הצורה שבה אמנות משתלבת במרחב האישי, הציבורי והפוליטי.
אבנר שביט, וואלה